פסק-דין בתיק ע"א 573/12

המשנה לנשיא מ' נאור:

1.        תחילת ההליך בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ע' זרנקין), בה נדחתה חלקית בקשת המבקשים לסילוק התביעה נגדם על הסף מחמת התיישנות. הדיון בבקשה הועבר להרכב. המשיבים טענו כי אין מקום לתת רשות ערעור, אך אם תינתן הרשות - יש לאפשר להם לשקול להגיש ערעור שכנגד. קיימנו דיון על פה בבקשה והחלטנו ליתן רשות ערעור. בעקבות החלטתנו הוגש הערעור (ע"א 573/12). לאחר הגשת הערעור נעשה בין הצדדים הסדר דיוני לפיו הבקשה תיחשב כערעור וכתבי בית הדין שהוגשו במסגרתם יחשבו כסיכומים במסגרת הערעור. ערעור שכנגד לא הוגש בסופו של דבר.

העובדות הצריכות לעניין

2.        בשנת 1997 נרשמה לטובת הבנק המערער (להלן: הבנק הבינלאומי או הבנק אוהמערער) משכנתא על מקרקעין הידועים כגוש 11201 חלקות 196 ו-198 ברחוב אדם הכהן בשכונת נווה שאנן שבחיפה (להלן: המגרש באדם הכהן). מגרש זה היה בבעלות משותפת של שתי חברות, אשר התעתדו להקים בו פרוייקט בנייה, האחת הינה המשיבה 1 (להלן: גולדסיל אוהמשיבה) והשניה הינה חברה אחרת בשם אליר.

3.        כפי שעולה מכתבי הטענות ומהחלטת בית המשפט המחוזי, חברת אליר פנתה אל הבנק הבינלאומי לצורך קבלת מימון לרכישת מחצית זכויותיה במגרש באדם הכהן. בתמורה להלוואה שניתנה לחברת אליר על סך של 880,000 דולר, נרשמה משכנתא על המגרש באדם הכהן לטובת הבנק. כיוון שחברת אליר לא פרעה את ההלוואה האמורה, פתח הבנק בשנת 2001 בהליכים למימוש המשכנתא ומינה כונס נכסים לשם מכירת המגרש באדם הכהן.

4.        המשיבה 1, גולדסיל, התנגדה להליכי המימוש וביוני 2001 הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד הבנק (ת.א. 1106/01) בטענה כי לא קיבלה מהבנק כל הלוואה ולכן המשכנתא שנרשמה על המגרש באדם הכהן חסרת נפקות לגביה. תביעתה של גולדסיל התקבלה ונקבע בפסק דין מיום 10.11.2004 (כב' השופט מ' נאמן) כי הבנק רשאי וזכאי להמשיך במימוש המשכנתא באמצעות הכונס רק לגבי מחצית המקרקעין השייכים לאליר, אך אינו רשאי לממש את המחצית השניה השייכת לגולדסיל. ערעור שהוגש בעניין לבית משפט זה (ע"א 11962/04) נמחק נוכח המלצת בית המשפט, בפסק-דין מיום 21.6.2006.

5.        על פי הנטען בכתב התביעה שהגישו המשיבים, גם לאחר שנמחק ערעורו של הבנק בבית משפט זה, סירב הבנק להסיר את המשכנתא מחלקה של גולדסיל במגרש באדם הכהן, בטענה כי פסק הדין שניתן בבית המשפט הינו פסק דין הצהרתי ולא פסק דין אופרטיבי. ביום 20.11.2006 הגישה גולדסיל בקשה לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. בהחלטה מיום 30.11.2006 (כב' השופטת ש' שטמר) נקבע כי על הבנק לצמצם את המשכנתא ל-50% מזכויות הבעלות הרשומות על המקרקעין וכי בהתאם לפסקי הדין שניתנו, רשאי הבנק לממש את המשכנתא אך ורק על זכויותיה של חברת אליר.

6.        ביום 4.5.2010 הגישו המשיבים, חברת גולדסיל ובעל המניות שלה (להלן: מר יובל דברת או המשיב 2) תביעה כספית לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב התנהלותו של הבנק, בין היתר בשל הליכי כינוס הנכסים למימוש המשכנתא בנוגע למגרש באדם הכהן, אשר גרם לטענתם לאובדן פרוייקט בנייה אחר שהיה בבעלות המשיבים, מקרקעין הידועים כגוש 10780 חלקה 17 ברחוב קריית ספר 21 שבחיפה (להלן: המגרש בקריית ספר). תביעה זו היא העומדת ביסוד ההליכים שבפנינו והשאלה הטעונה הכרעה היא אם התביעה התיישנה.

7.        בתביעתם טענו המשיבים כי לצורך רכישת המגרש בקריית ספר נטלו הם בשנת 1995 משכנתא מבנק אחר - בנק דיסקונט למשכנתאות (להלן: בנק דיסקונט). בשנת 2002, נדרשו המשיבים לסלק את חובם בגין המשכנתא שנטלו, וזאת בעקבות כשלון הפרוייקט שתוכנן במגרש בקריית ספר. לטענת המשיבים, מאחר שהמגרש באדם הכהן היה ממושכן לטובת הבנק הבינלאומי (משכנתא שגולדסיל מעולם לא נטלה מהבנק, כאמור) נמנע מהם לגייס את המימון לצורך פירעון המשכנתא שהוטלה על המגרש בקריית ספר. בנוסף, טוענים המשיבים כי בנקים אחרים סרבו להעמיד לרשותם הלוואה הן נוכח העובדה כי על נכסיהם רבץ הליך של כינוס נכסים והן בשל כך שגולדסיל לא יכלה להציע את מחצית זכויותיה במגרש באדם הכהן כבטוחה, מאחר שהמגרש היה ממושכן לטובת המערער.

8.        בעקבות דברים אלה, כך ממשיך כתב התביעה, הנכס בקריית ספר נמכר על-ידי בנק דיסקונט, ביום 15.5.2003 בכינוס נכסים, באופן שהסב למשיבים נזק כספי. הנזקים להם טוענת גולדסיל בכתב תביעתה וכפי שפורטו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הם, בין היתר, בשל מכירתו של המגרש ועליו בית הדירות הקיים בקריית ספר, במסגרת הליכי כינוס ביום 15.5.2003 בערך מופחת ביחס לערכו הריאלי בשוק; בשל שלילת האפשרות לבנות פנטהאוז יוקרתי שתוכנן להיבנות על גג המבנה הקיים; בשל אובדן הרווחים הצפויים מפרוייקט בנייה שתוכנן ואושר ביתרת המגרש. התובעים טענו גם לפגיעה בעסקים נוספים הנובעים מאי שחרור המשכנתא, לנזקים הנובעים מהעצמת חובות וקנסות לרשות המס, לפגיעה במוניטין ולאובדן הכנסות עתידיות, וכן לפגיעה בשמו הטוב של המשיב 2.

9.        ביום 11.11.2010 הגיש הבנק הבינלאומי בקשה לדחיית התביעה על הסף מנימוקים שונים, בין היתר, מאחר שהנזקים שנגרמו למשיבים לטענתם בגין מכירתו של המגרש בקריית ספר, התיישנו. לטענתו, העילה לפיה השעבוד על הנכס באדם הכהן גרם למשיבה נזק של חוסר יכולת לפדות את הנכס בקריית ספר התיישנה, כיוון שיש למנות את תחילת מירוץ ההתיישנות מיום 16.2.2003, מועד בו הסכימו המשיבים למכירת הנכס בכינוס הנכסים, או מיום 8.4.2003, מועד בו חתמו המשיבים על הסכמי המכר לגבי המגרש בקריית ספר, ולא ממועד אישורו של רשם ההוצאה לפועל למכר, ב-15.5.2003.

10.      המשיבים טענו לעומתם כי יש להתחיל למנות את תקופת ההתיישנות מיום 15.5.2003, הוא המועד בו אישר רשם ההוצאה לפועל את עסקת המכר לגבי הנכס בקריית ספר ולמעשה מועד זה הינו יום מכירתו של הנכס. לטענתם, רק במועד זה השתכללה עסקת המכר ועילת התביעה באה לעולם. מאחר שאישור רשם ההוצאה לפועל ניתן ביום 15.5.2003 וכתב התביעה הוגש ביום 4.5.2010 - לא חלפה עם הגשתו תקופת ההתיישנות.

11.      ביום 11.1.2011 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, אשר קיבל את הבקשה בחלקה, קבע כי עילות תביעה חוזיות (שאינן נוגעות להליך שבפנינו) אכן התיישנו. עם זאת דחה בית המשפט את הבקשה בכל הנוגע להתיישנות התביעה הנזיקית ולהיעדר יריבות בין הבנק לבין המשיב 2. על החלטה זו הגיש הבנק הבינלאומי את בקשת רשות הערעור לבית משפט זה, בהתייחס לאי דחיית התביעה הנזיקית בגין מכירת המגרש בקריית ספר מחמת התיישנות.

12.      ביום 6.3.2011 הוחלט כי בקשת רשות הערעור שהוגשה מצריכה תשובה. ביום 20.3.2011 הוגשה תשובתם של המשיבים לבקשה וביום 3.5.2011 הוחלט כי הבקשה תידון בפני הרכב של שלושה. בהחלטת ההרכב מיום 18.12.2011 ניתנה כאמור רשות ערעור, וערעור הוגש. הצדדים הודיעו כאמור לבית משפט זה כי הגיעו להסכמה דיונית לפיה בקשת רשות הערעור תחשב כערעור גופו וכסיכום טענות המבקש. תגובת המשיבים לבקשה תחשב כסיכום טענות המשיבים. הסדר דיוני זה קיבל תוקף של החלטה.

פסק דינו של בית המשפט קמא

13.      בית המשפט קמא דחה את בקשת הסילוק על הסף של הבנק הבינלאומי כנגד הנתבעים ככל שהיא נוגעת לעילות הנזיקיות. בית המשפט ציין בהחלטתו כי בין יתר הנזקים להם טוענת גולדסיל בכתב תביעתה, מתייחסת היא לנזק שנגרם לה עקב אובדן פרוייקט בניה בקרית ספר בחיפה. נקבע כי תביעת המשיבים, ככל שהיא מתייחסת לנזקים הנטענים לגבי המגרש בקריית ספר - לא התיישנה. אובדן הבעלות של גולדסיל במגרש בקריית ספר הפך סופי רק עם מכירת המגרש בהליכי כינוס הנכסים, מכירה שהושלמה בעת מתן אישור רשם ההוצאה לפועל למכירה ביום 15.5.2003.

14.      בית המשפט קמא הסתמך בהחלטתו על תקנה 68(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל או התקנות), לפיה רשם ההוצאה לפועל יחליט סופית בדבר הכרזת הקונה בהליכי מכר וייתן אישור על כך. כן נקבע כי כל עוד לא ניתן אישור הרשם, בהתאם לסעיף 68(ב) לתקנות, הליך המכר הינו הפיך ועדיין לא התגבש סופית. רק לאחר מתן אישור הרשם בא הליך מכר המקרקעין אל סופו. בית המשפט קמא קבע כי רק ממועד אישור רשם ההוצאה לפועל התגבשו נזקיהם של המשיבים ביחס למגרש בקרית ספר ומניין תקופת ההתיישנות ממועד זה מביא למסקנה כי התביעה בסוגיה זו, שהוגשה ביום 4.5.2010, לא התיישנה. זוהי ההחלטה מושא הערעור.

תמצית טענות הצדדים בערעור

15.     לטענת המערער יש למנות את תקופת ההתיישנות במועד מוקדם יותר - מועד הסכמת גולדסיל למכירת הנכס מיום 16.2.2003, או מועד החתימה על הסכם המכר מיום 8.4.2003. לשיטתו, במועדים אלו כבר נוצר ראשית הנזק הנטען על ידי המשיבים, משום שהסכימו למכר במחיר שמשקף לדעתם את הנזק, וזאת מספר חודשים לפני אישור רשם ההוצאה לפועל. המערער מסתמך על ההלכה שנקבעה בע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח(4) 554 (1984) ולפיה עילת תביעה בנזיקין אינה מתגבשת רק כאשר הנזק מתגבש באופן סופי, אלא עם קרות ראשיתו של הנזק. לטענת המערער, לפחות חלקו של הנזק הנטען התגבש עם תחילת הליכי מימוש השעבוד בקריית ספר, שכן כבר במועד זה נמנע מהמשיבים לעשות שימוש במגרש באדם הכהן כדי לגייס מימון לשם השבת חוב לבנק דיסקונט, שאחז בשעבוד על המגרש בקריית ספר. העובדה כי הנזק התגבש סופית עם אישורו הסופי של רשם ההוצאה לפועל, אינה קובעת לעניין ההתיישנות.